החלטה בתיק ת"א 29554-04-11

כללי

לפניי  בקשת הנתבעת 1 למחיקה על הסף של התביעה כנגדה מפאת התיישנותה.

התביעה הוגשה ע"י התובע ובמסגרתה עותר הוא לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו עקב שתי תאונות דרכים נשוא התביעה.

הראשונה- מיום 10/4/04 (להלן: התאונה הראשונה"). והשניה- מיום 25/6/04 (להלן: "התאונה השניה"). 

הנתבעת 1 הייתה המבטחת בביטוח חובה של הרכב המעורב בתאונה הראשונה ואילו הנתבעת 2- בתאונה השניה.

הפגיעה בתאונה הראשונה :

ממסמכים רפואיים ונתונים שהוצגו עד כה, עולה לכאורה כי ביום 10/4/04 נפגע התובע בהיותו הולך רגל ע"י רכב מבוטח הנתבעת 1, שנסע לאחור. הוא נבדק בבית החולים בילינסון, ועל פי גליון חדר המיון אובחנו פגיעה ללא סימני חבלה בגב ורגישות בגב תחתון. התובע שוחרר לביתו עם המלצה למעקב ע"י אורטופד. בהמשך ועוד לפני התאונה השניה- שאין מחלוקת כי התביעה לגביה לא התיישנה, הגם שהוגשה בסמוך למועד ההתיישנות, - ביקר התובע מס' פעמים וברציפות- במרפאת קופ"ח, התלונן בין היתר על כאבים עזים ואי יכולת דריכה. הוא קיבל המלצה לחופשת מחלה, הופנה לאורטופד, קיבל המלצה לשימוש במשככי כאבים. ביום  25/5/04 הופנה התובע לבדיקת סי טי. בה אובחנה פריצת דיסק בגובה L5-S1 עם לחץ על השק והשורש מצד שמאל.  ביום 21/6/04 נבדק התובע בבי"ח מאיר, שם אובחנו    WHIPLASH LT SCIATICA DUE TO, HERNIATD disk L5-S1    והומלץ על  ניתוח LAMINOTOMY DI SCECTOMY L5-S1  .

התובע ציין בתצהיר הבריאות שצורף לתביעה כי בעקבות תאונות נוספות שעבר בשנים 2000 ו- 2001 נגרמו ונקבעו לו נכויות בגב, בצוואר תחתון ובתחום הפה ולסת .

תמצית טענות הצדדים:

אין חולק כי התביעה דנן, בגין שתי התאונות, הוגשה ביום 20/4/11, בחלוף 7 שנים ו- 10 ימים ממועד התאונה הראשונה.

עיקר טענות המבקשת- נתבעת 1:

הנתבעת 1 (להלן: "המבקשת") טוענת כי דין התביעה להדחות, וזאת מאחר שהוגשה בחלוף  מועד ההתיישנות לפי דין. כן טוענת היא כי הגשת התביעה בשיהוי רב פוגעת ביכולתה להתגונן כראוי מפני התביעה. לשיטתה- תקופת ההתיישנות נקבעה בחוק לשם הצבת גבולות ברורים לסופיות ההליך.

נסיבותיו האישיות של המשיב, חופשת המחלה או שהייתו במאסר בחלק מהתקופה-  אינן נמנות על החריגים שבחוק ההתיישנות ואינן עוצרות את מירוץ ההתיישנות על פי דין. המבקשת מדגישה כי למן הביקור בחדר המיון ביום התאונה- ידע התובע על נזקו תולדת התאונה וכן כי לאורך כל הליך ההדברות מולה יוצג התובע ע"י עו"ד- המכיר את הכללים באשר לחוק ההתייישנות ולכן מצופה היה ממנו לפעול בהתאם.

עיקר טענות המשיב- התובע:

התובע (להלן: "המשיב") טוען כי מחיקת תובענה על הסף מחמת התיישנות הינה סעד קיצוני וחמור, העלול למנוע את יומו של המבקש בבית המשפט, לקפח את זכויותיו,  כאשר כיום אינו מסוגל לעבוד ולכלכל את משפחתו בעקבות התאונות שעבר.

מוסיף המשיב וטוען כי המבקשת "משכה" את הזמן בבקשה למנות מומחה לבדיקת מצבו וכי חרף הסכמתו- לא קבעה את זהות הרופא ולא תיאמה על מועד לבדיקה. מציין הוא כי  ביום 11/8/08 פנה ב"כ לנתבעת והילין על התנהגותה, אך מכתבו בנושא לא נענה עניינית. עוד מוסיף ב"כ המשיב כי לאחר מכן הוא נעצר בגין אלימות במשפחה ונשלח למאסר לתקופה של  16 חודשים בפועל, אותם ריצה עד תום. בסופם- שוחרר ממאסר כשהוא שבור נפשית, כלכלית וחברתית, התגרש מאישתו  וכיום הוא גר עם אמו האלמנה.  עד שהתאושש, התאונה בה עסקינן היתה על סף התיישנות.

לשיטתו- האיחור בן עשרה ימים הוא זניח בנסיבות העניין ולא גורם נזק למשיבה לנזק.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית: